RelatioNet LE IT 24 SA CZ

Lelinek Itzhack ילינק יצחק

Address: Town Country


Soldier:

תקציר קורות חיים

בן גיטל וישראל, נולד בשנת 1924 בעיר שמורין Samorin Samorja, צ'כיה. יצחק רכש לו השכלה תיכונית ולמד את מלאכת הפרוונות. את זוועות מחנות-הריכוז וההשמדה עבר בשלום ואחרי כניעת גרמניה עלה לארץ ב-15/03/47 ונתקבל לעבודה בבית-מלון בתל-אביב כעובד מטבח.היה חבר ה"הגנה".
בפרוץ מלחמת-העצמאות התנדב לצבא ושירת כחובש בחטיבת "גבעתי". היה בין כובשי תל נוף. ביום י"ז באדר ב' תש"ח 28/03/1948 חזר במשוריין מגדרה לתל נוף. אנשי כנופיה ממע'אר תפסו את בית-הספר הסמוך לצומת, הטמינו מוקש חשמלי בכביש המוליך לתל נוף והפעילו אותו כאשר עבר המשוריין במקום. הפיצוץ גרם להתלקחות המשוריין והאש העזה מבניין בית-הספר לא איפשרה גישה אליו. בו בלילה פשט כוח לוחמי "גבעתי" על בית-הספר ופוצצו ולמחרת חולצו גופות אנשי המשוריין השרוף. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.

דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון

Review: [Translation]

Relatives:

Review: Review
Code: RelatioNet FI SH
Family Name: Fisher First Name: Shoshana Middle Name: Middle Name
Father Name: Israel Mother Name: Gitel Relationship (to Survivor): Sister
Birth Date: X
Town In Holocaust: Samorin Samorin Country In Holocaust: Czechoslovakia
Profession (Main) In Holocaust: X
Status (Today): Alive
Kfar Achim 7 Israel
Email: aaa@bbbbbb.net

פיצוץ ביה"ס במוע'ר

תפיסת מחנות "חצור" ו"בית-דראס" איפשרה לתחבורה העברית את עקיפת צוואר-הבקבוק של מסמיה ממערב. לעומת זאת תפיסת מחנה תל-נוף המרוחק מן הכביש הראשי כדי 3 ק"מ, לא אפשרה את עקיפת צוואר-הבקבוק של מוע'ר. אדרבה: תפיסת מחנה זה – ששימש כבסיס פלוגה ג' מגדוד "2" ולאחר זמן קצר גם כבסיס "השירות האווירי" של ה"הגנה" - רק הגבירה את תנועת השיירות היהודיות ב"צוואר-בקבוק" זה; שכן החלו לנוע בו גם שיירות אספקה ולוחמים שפניהם לבסיס פלוגה ג' בתל-נוף.
מעברן התכוף של השיירות העבריות גירה את המפקדים הערבים. פגיעה בהן נראתה להם כהזדמנות נוחה לעשות מעשה אחד שיזכה אותם בשני הישגים: מניעת מעבר משיירות עבריות או לפחות הטלת אימים על נוסעיהן והחרפת האיבה בין אנשי מוע'ר לבין שכניהם היהודים.
לשם כך צריכים היו המפקדים הערביים להחדיר כמה מאנשיהם לתוך מוע'ר הכפר. ברם מניסיונם הקודם ידעו, כי ערביי מוע'ר החוששים מפעולת תגמול מתנגדים לפעולה תוקפנית מתוך כפרם. מה עשו? – אחזו באמצעי בדוק ומנוסה: הפרובוקציה; הם הסיתו את בני אחת החמולות המתחרות על שלטון בכפר והבטיחו לתמוך בהם בתנאי שיעלו את עדרם על שדות גבעת ברנר. הללו קיימו את התנאי ביום 28.3. אולם מעשה זה של הסגת גבול גרם, כמובן, לכך ששומרי שדותיה של גבעת ברנר פתחו על מסיגי גבולם באש והניסום.
האש שהונחתה ע"י שומרי גבעת ברנר סתמה פיותיהם של רודפי השלום מבין אנשי מוע'ר ; ואכן עוד בו ביום הוחדר לכפר כוח אויב שצורפו אליו שואפי קרבות מקומיים, ופתח באש על השיירות העבריות שעברו בכביש לתומן.



לא עברה שעה ארוכה ולסביבה הגיעו שני משורייני צבא בריטיים נושאי תותח, שנקראו על ידי תושבי הכפר, ותפסו את צומת ביל"ו בכוונה למנוע מעבר כלי-רכב יהודיים דרומה ללא ליווי צבאי בריטי. כלי הרכב הראשונים שהגיעו לצומת בשעה 11:00, בערך, היו שלושה משוריינים – בתוכם משוריינו של המ"פ ישראל גרמן – ומשאית שהובילה את גופתו של המ"מ אפרים גובר הנ"ל. כל אלה עוכבו ע"י הבריטים. הוסבר, אמנם, למפקד משורייני הצבא כי בכפר ממתינים לבואם, קרוביו וידידיו של ההרוג, מזה שעות רבות – אך ללא הועיל, שיירת המלווים עוכבה עד לבואה של יחידת ליווי בריטית בשעה 14:00.



אנשי "צבא ההצלה" – אשר ידעו יפה כי הצבא הבריטי נמצא בשטח – הביאו עמם מוקשים חשמליים, שאינם פועלים אלא לרצון החבלן המפעיל אותם ממרחק הטמינו אותם בקטע הכביש הפונה ממוע'ר לתל-נוף, סמוך לבית הספר, והמתינו לשעת כושר להפעילם. זו באה בשעה 17.30 בערך. אותו זמן עברה השיירה את הכפר מוע'ר והמשיכה צפונה בעוד 2 המשוריינים שנעו בסופה פנו לעבר תל-נוף. הם נעו במהירות בסדר שבו היו בשיירה: משוריין הנוטרים הראשון, אחריו משוריין פלוגה ג'. החבלנים הערביים התכוונו לפגוע בשניהם: אך לא היו זריזים במלאכתם הרצחנית, והצליחו להפעיל מוקש בזמנו רק מתחת למשוריין השני. משוריין זה בו ישבו שמונה מאנשי פלוגה ג', התהפך מיד ועלה בלהבות. מתוך מוע'ר נפתחה אש תופת על המשוריין הפגוע, כדי למנוע חילוץ אנשיו. אש אויב זו, שחברו עליה סכנת התפוצצות התחמושת והרימונים של אנשי המשוריין הבוער ואימת המוקשים, מנעה את אנשי משוריין הנוטרים מהתקרב להגיש עזרה לחבריהם; הדבר אשר יכלו לעשות היה, להשיב לעבר מוע'ר אש ממקלעם עד שאזלה התחמושת שברשותם.


בחצות לילה יצא הכוח לעבר היעד בטור אחד ארוך, שנע בשדות שבין גדרה למוע'ר. לאחר כשעתיים הגיעו למרחק כ-200 מטר מביה"ס, מדרום לכביש תל-נוף. בנקודה זו פנתה כיתתו של ישראל לעבר הסתעפות כביש תל-נוף ותפסה עמדות לאבטחת אגפו השמאלי של בית הספר ולחיפוי על הפריצה מכיוון מערב; כיתתו של חנוך חצתה את כביש תל-נוף ותפסה עמדות לאבטחת אגפו הימני של ביה"ס ולחיפוי על הפריצה מכיוון מזרח ; כיתתו של אשר פ., עם החבלן והסבלים נושאי מטען חומר-הנפץ המצורפים אליה, התקדמה בזהירות לעבר כביש תל-נוף העובר כ-100 מטר מדרום לביה"ס ונערכה לקראת הפריצה.
אך תפסו כיתות האבטחה והחיפוי עמדותיהם והכיתה הפורצת פתחה בזחילה לעבר בנין ביה"ס, בשמטה ליד הכביש חולית-מקלע לחיפוי מטווח קרוב על הפרצים, ולאבטחת נסיגתם עם השלמת המשימה. כ-30 מטר מן היעד נתגלו לפורצים שתי גדרות-תיל. הם פרצו אותן וזינקו לעבר בנין בית הספר. הוא טוהר כמעט ללא התנגדות והחבלן חיים שטופר * הטמין את חומר-הנפץ בתוכו והדליקו.
הכוחות נסוגו ובמחצית דרכם לנקודת המפגש נשמעה התפוצצות ובנין בית הספר נהרס.
במפקד הכוח הפורץ בנקודת המפגש נתברר כי חוליית-המקלע, אשר הושמטה בכביש תל-נוף, לא חזרה. האבק והעשן הסמיך שעלו בעקבות ההתפוצצות האפילו, כנראה, על השטח והחוליה לא יכלה למצוא את דרכה לנקודת המפגש.
מחשש לגורל אנשי החוליה עוכבה נסיגת הכוח בכללו ומספר אנשים נשלח לחפשה. הללו חזרו לאחר רבע שעה מבלי למצוא איש.
בינתיים עלה השחר. גברה הסכנה שהכוח המכונס בנקודת המפגש יתגלה באור היום וישמש מטרה נוחה לאש האויב. שלושת המ"פים החליטו לסגת, איפוא, לגדרה מיד, על מנת לחזור מאוחר יותר לשטח במשוריינים ולמצוא את אנשי החוליה הנעדרת.
הכוח נסוג כמעט בריצה והגיע לגדרה בשעה 05.30 בערך. תיכף לכך נקראה מחצית הכוח לחזור במשוריינים למציאת הנעדרים ; אלא שברגע שבו עמדו המשוריינים לצאת הופיעה החוליה האבודה, אשר חזרה לגדרה בדרכי עקיפין.
אולם יציאת המשוריינים לעבר מוע'ר נתבטלה. הוטל עליהם לאסוף את גוויותיהם של אנשי המשוריין שעלה על המוקש ונשרף כליל.
במבואות מוע'ר הדרומיים עוכבו המשוריינים בידי אנשי צבא בריטי שנזעקו לכפר בעקבות פיצוץ ביה"ס, בטענה שכביש תל-נוף ממוקש. כיון שכך ירדו האנשים ממשורייניהם ונעו ברגל לעבר המשוריין חשופים לאנשי מוע'ר, בהסתמכם על נשקם ועל נוכחות של הצבא הבריטי במקום. בהתקרבם נתגלתה לעיניהם תמונת הזוועה – גופות שמונת חבריהם ** השרופות כליל.

* נהרג בתל-נוף בימי מבצע "נחשון" מהתפוצצות מוקש, בשעת הכנת מוקשים לפעולה.
** המ"מ בפועל ציון סולימן, והטוראים דויטשלנד זאב, ילניק יצחק, מינץ משה, פלץ ישראל, בולאוס יעקב, בן ציון יזרעלי, אורז'ק אליעזר.

posted by Lelinek Itzchak @ 9:54 AM 1 comments

Samorin

Here is the scanned map of the Bratislava (Pressburg, Pozsony) surroundings, a melting pot of three nations - Austrians, Hungarians and Slovaks:

The society of Jews in Šamorín, before their deportation in 1944, consisted of 70-80 families, it means approximately 350 people. This religious society arose from the one existing in Mlieèno.The Israelites settled relatively late in Šamorín because they were allowed to do so at the end of the 19th century.

Mostly they dealt with commerce, but also many craftsmen, teachers, physicians and lawyers came from their community. That religious community flourished at the beginning of the 20th century: they had a school, teachers, an organist, a rabbi and in 1912 they built the synagogue.

By the construction of the new religious house they mixed features of romantic architecture with elements of the Middle East building style. The windows were decorated by colourful glass and the inner space was designed using different styles usual for that times.

The gallery divided the space inside on two floors and this room served the women. During the Holocaust almost all the families were deported. In 1996 a new time for better use of the synagogue began. Thanks to Csaba Kiss it serves today as an exhibition hall.

Just a 20 minute drive Southeast from Bratislava in Slovakia lays the provincial town of Samorin. On passing through, Samorin seems no different than any other small town in Central Europe still bearing the scars of war, occupation, and neglect. Yet through the endeavors of one average couple, Csaba and Suzanne Kiss, Samorin is gradually finding its place on the map of Slovakian fine art. Neither of the Kiss’ studied art, nor do they have any experience with running an art institution. Nonetheless, persistence and patience have finally brought the Kiss’ a place where both artists’ and their own dreams can be realized. Their newly renovated “At Home Gallery” didn’t happen overnight, and as in most Post-Communist countries, certainly not without its own set of obstacles and dilemmas.

The fact that all these activities are now happening in an old Synagogue built in 1912, seems even more absurd, especially considering neither of the Kiss’ is Jewish. Csaba applied to the Centre of Jewish Religious Communities in Slovakia in order to request the right to manage and reconstruct the space, regardless of his religious orientation The beautifully decorated Synagogue had fallen into severe disrepair since being used as a warehouse (as happened with most Synagogues throughout Eastern and Central Europe) under the Communist regime. In 1996, after more than fifty years, the Synagogue opened its doors once again to the town of Samorin- and this time to the art world as well.

Cemetery Project
SAMORIN: US Commission No. SLCE000297 Samorin is located in Dunajska Streda, SE of Bratislava. The flat urban site, separate but near other cemeteries, has no sign, but has Jewish symbols on gate or wall. Reached by turning directly off a public road, access is open to all via a masonry wall and locking gate.
The size of the cemetery before 1939 and now is 40x20 meters. 20-100 19th-20th century marble, granite, and other materials flat shaped tombstones or finely smoothed and inscribed stones are in original locations. Inscriptions are Hebrew, German, Hungarian, and Russian.
The cemetery contains special memorial monuments to Jewish WWI soldiers (1914-1918). Within the cemetery is a pre-burial house. The site is Jewish cemetery only. Adjacent properties are residential. Occasionally, private visitors stop. Restoration: re-erection of stones, clearing vegetation, and fixing of gate. Individuals clean or clean occasionally. No threats.

posted by Lelinek Itzchak @ 9:00 AM 0 comments