אפקה - מכללה אקדמית ל הנדסה ב תל אביב מדינת ישראל - משרד הביטחון איתור ברשימת הנופלים  עיריית רעננה משרד החינוך מחוז המרכז  Data | Tools | Maps | L.Survivors | Y.Vashem | Forum | Gallery | Help

Sunday, November 06, 2005

פיצוץ ביה"ס במוע'ר

תפיסת מחנות "חצור" ו"בית-דראס" איפשרה לתחבורה העברית את עקיפת צוואר-הבקבוק של מסמיה ממערב. לעומת זאת תפיסת מחנה תל-נוף המרוחק מן הכביש הראשי כדי 3 ק"מ, לא אפשרה את עקיפת צוואר-הבקבוק של מוע'ר. אדרבה: תפיסת מחנה זה – ששימש כבסיס פלוגה ג' מגדוד "2" ולאחר זמן קצר גם כבסיס "השירות האווירי" של ה"הגנה" - רק הגבירה את תנועת השיירות היהודיות ב"צוואר-בקבוק" זה; שכן החלו לנוע בו גם שיירות אספקה ולוחמים שפניהם לבסיס פלוגה ג' בתל-נוף.
מעברן התכוף של השיירות העבריות גירה את המפקדים הערבים. פגיעה בהן נראתה להם כהזדמנות נוחה לעשות מעשה אחד שיזכה אותם בשני הישגים: מניעת מעבר משיירות עבריות או לפחות הטלת אימים על נוסעיהן והחרפת האיבה בין אנשי מוע'ר לבין שכניהם היהודים.
לשם כך צריכים היו המפקדים הערביים להחדיר כמה מאנשיהם לתוך מוע'ר הכפר. ברם מניסיונם הקודם ידעו, כי ערביי מוע'ר החוששים מפעולת תגמול מתנגדים לפעולה תוקפנית מתוך כפרם. מה עשו? – אחזו באמצעי בדוק ומנוסה: הפרובוקציה; הם הסיתו את בני אחת החמולות המתחרות על שלטון בכפר והבטיחו לתמוך בהם בתנאי שיעלו את עדרם על שדות גבעת ברנר. הללו קיימו את התנאי ביום 28.3. אולם מעשה זה של הסגת גבול גרם, כמובן, לכך ששומרי שדותיה של גבעת ברנר פתחו על מסיגי גבולם באש והניסום.
האש שהונחתה ע"י שומרי גבעת ברנר סתמה פיותיהם של רודפי השלום מבין אנשי מוע'ר ; ואכן עוד בו ביום הוחדר לכפר כוח אויב שצורפו אליו שואפי קרבות מקומיים, ופתח באש על השיירות העבריות שעברו בכביש לתומן.



לא עברה שעה ארוכה ולסביבה הגיעו שני משורייני צבא בריטיים נושאי תותח, שנקראו על ידי תושבי הכפר, ותפסו את צומת ביל"ו בכוונה למנוע מעבר כלי-רכב יהודיים דרומה ללא ליווי צבאי בריטי. כלי הרכב הראשונים שהגיעו לצומת בשעה 11:00, בערך, היו שלושה משוריינים – בתוכם משוריינו של המ"פ ישראל גרמן – ומשאית שהובילה את גופתו של המ"מ אפרים גובר הנ"ל. כל אלה עוכבו ע"י הבריטים. הוסבר, אמנם, למפקד משורייני הצבא כי בכפר ממתינים לבואם, קרוביו וידידיו של ההרוג, מזה שעות רבות – אך ללא הועיל, שיירת המלווים עוכבה עד לבואה של יחידת ליווי בריטית בשעה 14:00.



אנשי "צבא ההצלה" – אשר ידעו יפה כי הצבא הבריטי נמצא בשטח – הביאו עמם מוקשים חשמליים, שאינם פועלים אלא לרצון החבלן המפעיל אותם ממרחק הטמינו אותם בקטע הכביש הפונה ממוע'ר לתל-נוף, סמוך לבית הספר, והמתינו לשעת כושר להפעילם. זו באה בשעה 17.30 בערך. אותו זמן עברה השיירה את הכפר מוע'ר והמשיכה צפונה בעוד 2 המשוריינים שנעו בסופה פנו לעבר תל-נוף. הם נעו במהירות בסדר שבו היו בשיירה: משוריין הנוטרים הראשון, אחריו משוריין פלוגה ג'. החבלנים הערביים התכוונו לפגוע בשניהם: אך לא היו זריזים במלאכתם הרצחנית, והצליחו להפעיל מוקש בזמנו רק מתחת למשוריין השני. משוריין זה בו ישבו שמונה מאנשי פלוגה ג', התהפך מיד ועלה בלהבות. מתוך מוע'ר נפתחה אש תופת על המשוריין הפגוע, כדי למנוע חילוץ אנשיו. אש אויב זו, שחברו עליה סכנת התפוצצות התחמושת והרימונים של אנשי המשוריין הבוער ואימת המוקשים, מנעה את אנשי משוריין הנוטרים מהתקרב להגיש עזרה לחבריהם; הדבר אשר יכלו לעשות היה, להשיב לעבר מוע'ר אש ממקלעם עד שאזלה התחמושת שברשותם.


בחצות לילה יצא הכוח לעבר היעד בטור אחד ארוך, שנע בשדות שבין גדרה למוע'ר. לאחר כשעתיים הגיעו למרחק כ-200 מטר מביה"ס, מדרום לכביש תל-נוף. בנקודה זו פנתה כיתתו של ישראל לעבר הסתעפות כביש תל-נוף ותפסה עמדות לאבטחת אגפו השמאלי של בית הספר ולחיפוי על הפריצה מכיוון מערב; כיתתו של חנוך חצתה את כביש תל-נוף ותפסה עמדות לאבטחת אגפו הימני של ביה"ס ולחיפוי על הפריצה מכיוון מזרח ; כיתתו של אשר פ., עם החבלן והסבלים נושאי מטען חומר-הנפץ המצורפים אליה, התקדמה בזהירות לעבר כביש תל-נוף העובר כ-100 מטר מדרום לביה"ס ונערכה לקראת הפריצה.
אך תפסו כיתות האבטחה והחיפוי עמדותיהם והכיתה הפורצת פתחה בזחילה לעבר בנין ביה"ס, בשמטה ליד הכביש חולית-מקלע לחיפוי מטווח קרוב על הפרצים, ולאבטחת נסיגתם עם השלמת המשימה. כ-30 מטר מן היעד נתגלו לפורצים שתי גדרות-תיל. הם פרצו אותן וזינקו לעבר בנין בית הספר. הוא טוהר כמעט ללא התנגדות והחבלן חיים שטופר * הטמין את חומר-הנפץ בתוכו והדליקו.
הכוחות נסוגו ובמחצית דרכם לנקודת המפגש נשמעה התפוצצות ובנין בית הספר נהרס.
במפקד הכוח הפורץ בנקודת המפגש נתברר כי חוליית-המקלע, אשר הושמטה בכביש תל-נוף, לא חזרה. האבק והעשן הסמיך שעלו בעקבות ההתפוצצות האפילו, כנראה, על השטח והחוליה לא יכלה למצוא את דרכה לנקודת המפגש.
מחשש לגורל אנשי החוליה עוכבה נסיגת הכוח בכללו ומספר אנשים נשלח לחפשה. הללו חזרו לאחר רבע שעה מבלי למצוא איש.
בינתיים עלה השחר. גברה הסכנה שהכוח המכונס בנקודת המפגש יתגלה באור היום וישמש מטרה נוחה לאש האויב. שלושת המ"פים החליטו לסגת, איפוא, לגדרה מיד, על מנת לחזור מאוחר יותר לשטח במשוריינים ולמצוא את אנשי החוליה הנעדרת.
הכוח נסוג כמעט בריצה והגיע לגדרה בשעה 05.30 בערך. תיכף לכך נקראה מחצית הכוח לחזור במשוריינים למציאת הנעדרים ; אלא שברגע שבו עמדו המשוריינים לצאת הופיעה החוליה האבודה, אשר חזרה לגדרה בדרכי עקיפין.
אולם יציאת המשוריינים לעבר מוע'ר נתבטלה. הוטל עליהם לאסוף את גוויותיהם של אנשי המשוריין שעלה על המוקש ונשרף כליל.
במבואות מוע'ר הדרומיים עוכבו המשוריינים בידי אנשי צבא בריטי שנזעקו לכפר בעקבות פיצוץ ביה"ס, בטענה שכביש תל-נוף ממוקש. כיון שכך ירדו האנשים ממשורייניהם ונעו ברגל לעבר המשוריין חשופים לאנשי מוע'ר, בהסתמכם על נשקם ועל נוכחות של הצבא הבריטי במקום. בהתקרבם נתגלתה לעיניהם תמונת הזוועה – גופות שמונת חבריהם ** השרופות כליל.

* נהרג בתל-נוף בימי מבצע "נחשון" מהתפוצצות מוקש, בשעת הכנת מוקשים לפעולה.
** המ"מ בפועל ציון סולימן, והטוראים דויטשלנד זאב, ילניק יצחק, מינץ משה, פלץ ישראל, בולאוס יעקב, בן ציון יזרעלי, אורז'ק אליעזר.
"חטיבת גבעתי בממלחמת הקוממיות" אברהם אילון הוצאת מערכות עמודים: 350-355

1 Comments:

At 9:17 AM, Blogger Rony said...

מצאתי ענין בפוסט שלך.
הזכרתי אותו בפוסט שלי על אם הבנים, אימם של אפרים גובר וצבי גור.
http://shorashim.blogli.co.il/archives/214

 

Post a Comment

<< Home